Oxford, BL, Ms. Hunt. Add. E.היריעה המפוארת גרסת הפבורן

מספר מדף:

Ms. Hunt. Add. E, Recto
The Bodleian Libraries, University of Oxford, Oxford, England

מידות:

108 × 75 cm

חומר:

parchment

צורה:

rotulus

שפה עיקרית:

Rabbinic Hebrew

מספר מדף קודם:

2429, Catalogue Neubauer, Oxford, England

בעלים קודמים:

At the bottom left, the donor's inscription: Ex dono Clementis Edmondes Remembratoris, Civitatis London, 1607.

על כת"י:

בתחילת המאה ה-16, עותק עתיק של "היריעה המפוארת" נרכש על ידי ההומניסט והפילוסוף האיטלקי הקרדינל אג'ידיו דה ויטרבו (1472–1532). הטקסט שהופיע עליה היה החיבור יוצא הדופן על הספירות, "איגרת סיפורים". היריעה המפוארת הזו התגלגלה בהמשך לספרייתה של קטרינה דה מדיצ'י (1519–1589), האצילה האיטלקית שהפכה למלכת צרפת. כתבי יד מאוספה של קטרינה הגיעו לספרייה המלכותית בפריז בשנת 1599. שם גילה המלומד הדגול אייזק קזובון (1559–1614) את האילן. היריעה המפוארת העתיקה, שייתכן וכבר עברו כמאתיים שנה ליצירתה, הייתה במצב כה רע וקשה לקריאה עד שקזובון מצא שבלתי אפשרי לפענחה. בעקבות כך הוא הטיל על ההבראיסט הסקוטי ג'יימס הפבורן (1573–1620) לבצע את שחזורה בשנת 1606 או בתחילת 1607. השוואה לרישום של היריעה המפוארת שנמצא ב-Parma, Biblioteca Palatina, Cod. Parm. 2419 וליריעה המפוארת שהתגלתה לא מכבר ב-Uppsala, University Library, O Hebr. 33:3, חושפת כי השחזור של הפבורן החליף את המסגרת הגרפית הייחודית של המקור לטובת מערך הספירות, שהפך לאייקוני בזמנו. עם זאת, אלמנטים גרפיים מסוימים, כמו האלמנטים הצבורים סביב התפארת והמלכות, או המדליונים של "אברהם" ו"ישמעאל" הסמוכים לגבורה, מסגירים את העובדה שהפבורן עבד על בסיס יריעה מפוארת הדומה מאוד לאלו שבכתבי היד של פארמה ואופסלה. הפבורן היה אמן מיומן והבראיסט מלומד עם נטייה ל"prisca theologia" (תיאולוגיה עתיקה) סינקרטיסטית המאששת את הנצרות. הוא נזכר בקולופון שהוסף מאוחר יותר ליריעה כ"האח הצעיר יעקב חברוני, הסקוטי", והדבר עולה בקנה אחד עם האופן שבו התייחס לעצמו בתחריט שכותרתו Virga Aurea ("מטה הזהב"), יצירה איקונו-טקסטואלית המהללת את הבתולה בסחרור קבלי של שבעים ושניים אלפביתים מסוגים שונים. הפבורן הכין זאת יחד עם החרט פיליפ תומאסן (1562–1622) והדפיס זאת ברומא בשנת 1616, בעת ששימש כאוצר כתבי היד המזרחיים בוותיקן.

סוג:

היריעה הגדולה, Classical

ספרות מחקר:

J. H. Chajes, The Kabbalistic Tree (University Park, PA: Penn State University Press, 2022), 47–51. Gabrielle Sed-Rajna, “Un diagramme kabbalistique de la bibliothèque de Gilles de Viterbe,” in Hommage à Georges Vajda: Études d’histoire et de pensée juives, ed. Gérard Nahon and Charles Touati (Louvain: Peeters, 1980), 363–376. Anthony Grafton and Joanna Weinberg, “I Have Always Loved the Holy Tongue”: Isaac Casaubon, the Jews, and a Forgotten Chapter in Renaissance Scholarship (Cambridge, MA: Belknap Press of Harvard University Press, 2011), 83–85. Robert Wilkinson, Orientalism, Aramaic, and Kabbalah in the Catholic Reformation: The First Printing of the Syriac New Testament (Leiden and Boston: Brill, 2007), 47n63. Adolf Neubauer, Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library (Oxford: Clarendon Press, 1886). Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library: Supplement of Addenda and Corrigenda to Vol. 1 (A. Neubauer's Catalogue) (Oxford: Clarendon Press, 1994). Daniel C. Matt, Lev ha-Kabbalah (Tel Aviv: Yediot Ahronoth, 2011), image on book cover.

הפריט בספריה הלאומית:

הפריט בספריה הלאומית