Brescia, Biblioteca Queriniana, Ms. L FI 11אילן ג'יקטיליה

Brescia, Biblioteca Queriniana, Ms. L FI 11אילן ג'יקטיליה

מספר מדף:
MS L FI 11, Recto
Biblioteca Queriniana, Brescia, Italy
תאריך היצירה:
late 14th century
מידות:
76 × 56 cm
חומר:
parchment
צורה:
rotulus
על כת"י:
יריעת ברשיה נכתבה ככל הנראה בידי סופר ספרדי לקראת סוף המאה הארבע-עשרה. הטקסט מיוחס לרבי יוסף ג'יקטיליה (1305–1248 בקירוב) והוא מיוצג דרך תרשים עצי ייחודי המורחב באמצעות גלגלים. המסר של התרשים ברור: ספירת התפארת, המוקד המרכזי של אילן הספירות כולו, מתנוססת בדיוק מעל נקב המחוגה במרכז העיגולים הקונצנטריים. בדומה לאחד מאילנות הוותיקן (Vatican City, BAV, Ms. Vat. ebr. 530 III), בראש המעגל הפנימי ביותר מופיע השם המפורש בסדר אותיותיו הרגיל, לצד טקסטים המדגישים את מקומו המרכזי של יעקב. עם זאת, לגלגל המקיף את ספירת תפארת אין מקבילה באילן הוותיקן. הגלגל מאורגן בסדרים של שתים-עשרה: המזלות, חודשי השנה העבריים, שבטי ישראל והצירופים האפשריים של ארבע אותיות השם המפורש. המסר הקוסמולוגי של הגלגל מבהיר שהאין סוף הוא אמנם המקור לכל, אך התפארת היא מרכז הבריאה. הכיתוב בתוך המדליון (מתוך ספר יצירה) עולה בקנה אחד עם תפיסה זו: "היכל הקודש מכוון באמצע". אף על פי שהכיתובים בצינורות המחברים את התפארת לספירות הסובבות אותה חושפים תוכן תיאוסופי (למשל: "נתיבות החכמה הבאים לספירת התפארת"), פריסת הצינורות הללו אינה שגרתית. למרות השאיפה המובהקת לייצג את הטרנספורמציה התיאוסופית של עשר הספירות ו-22 אותיות ספר יצירה כדיאגרמה עצית בעלת עשרה עיגולים המחוברים ב-22 צינורות, רוב האילנות הקלאסיים מציגים פחות קשרים ביניהם. באילן ברשיה יש רק מחצית ממספר הצינורות המצויים באילנות דומים, וכל השמונה קורנים באופן בלעדי מהתפארת. במעין גרסה תיאוסופית של "אילן החכמה" (Parma, BP, Cod. Parm. Ms. 2784), העיצוב של אילן זה שם את התפארת לא רק כנקודת המרכז של המערכת הספירות האלוהית, אלא כמרכז של המרחב התלת-ממדי עצמו. שמונת החישורים היוצאים מהתפארת מחברים אותה לשמונה מוקדים באילן, ובכך יוצרים לה מבנה של קובייה.
סוג:
אילן קלאסי, Classical
ספרות מחקר:
  • J. H. Chajes, The Kabbalistic Tree (University Park: Pennsylvania State University Press, 2022), 44–46.